סכסוך שותפים ופירוק שותפות

שותפות או חברה: למה זה משנה?

שני אנשים שעובדים יחד יכולים להיות שותפים במובן העסקי, אבל במובן המשפטי הם פועלים במסגרת אחת משתיים. בשותפות, לפי פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה־1975, השותפים חבים ככלל באופן אישי בחובות השותפות, והיחסים ביניהם נקבעים בהסכם השותפות ובפקודה. בחברה בע״מ, לפי חוק החברות, התשנ״ט־1999, החברה היא אישיות משפטית נפרדת, והיחסים בין השותפים נקבעים בתקנון, בהסכם בעלי המניות ובחוק.

ההבחנה הזו קובעת מי מוסמך להחליט, איך מוציאים שותף, מה קורה לנכסים ולחובות, ולאיזה בית משפט פונים. לכן, לפני כל צעד, אוספים את המסמכים: תעודת ההתאגדות, התקנון, הסכם המייסדים או בעלי המניות, פרוטוקולים, ודוחות כספיים.

מה גורם לרוב סכסוכי השותפים?

• חלוקת רווחים ומשיכות: אחד רוצה למשוך, השני רוצה להשקיע מחדש, או שאחד מושך בלי הסכמה. ראו שותף מושך כספים מהחברה.
• השקעה לא שווה של זמן או כסף, שלא באה לידי ביטוי בחלוקת המניות.
• קיפאון בקבלת החלטות כשלכל צד חמישים אחוז.
• כניסת משקיע, בן משפחה או מנהל חדש שמשנה את מאזן הכוחות.
• רצון של שותף לצאת, בלי מנגנון מוסכם לקביעת שווי.

אילו דרכים יש לפתור את הסכסוך?

ברוב המקרים יש יותר מדרך אחת, והבחירה תלויה במסמכים, במצב העסק ובמה שכל צד באמת רוצה. האפשרויות העיקריות:

1. הפעלת מנגנון יציאה מוסכם: אם בהסכם המייסדים יש זכות סירוב ראשונה, מנגנון שווי או מנגנון "בדוק ובחר" (BMBY), זו נקודת הפתיחה.
2. משא ומתן מנוהל או גישור: מאפשר להגיע להסדר פרידה בלי לחשוף את העסק להליך פומבי.
3. בוררות: אם יש תניית בוררות בהסכם, צד שתובע בבית משפט עלול להיתקל בבקשה לעיכוב הליכים לפי חוק הבוררות, התשכ״ח־1968.
4. תביעה בעילת קיפוח: לפי סעיף 191 לחוק החברות, בעל מניות שעניני החברה מתנהלים באופן מקפח כלפיו רשאי לבקש מבית המשפט סעד, ובית המשפט מוסמך לתת הוראות לשם תיקון הקיפוח, ובהן הוראה לרכישת מניות.
5. תביעה נגזרת: כשהפגיעה היא בחברה עצמה, למשל בשל משיכת כספים, בעל מניות יכול לבקש אישור להגיש תביעה בשם החברה לפי סעיפים 194 ואילך לחוק החברות.
6. פירוק: בית המשפט מוסמך לפרק חברה כאשר הוא סבור שמן הצדק והיושר לעשות כן (סעיף 257(5) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג־1983). בפסיקה נקבע שזה צעד חריג בחברה סולבנטית, ובמקרים מתאימים בית המשפט מעדיף התמחרות בין בעלי המניות, כפי שאושר ברע״א 5596/00 סתוי נ׳ נאחוסי.

מה עושים כשהסכסוך כבר משתק את העסק?

כשחשבון הבנק נחסם, ספקים לא מקבלים תשלום או שאחד הצדדים מונע גישה למערכות, הזמן עובד נגד כולם. במצבים כאלה אפשר לפנות לבית המשפט בבקשה לסעד זמני, למשל צו מניעה או מינוי בעל תפקיד זמני, כדי לשמור על העסק עד להכרעה. בקשות כאלה דורשות ראיות מסודרות ותצהיר, ולכן כדאי להתחיל לתעד מוקדם.

במקביל, חשוב לא לבצע פעולות חד־צדדיות שעלולות להיחשב הפרה: העברת לקוחות לחברה אחרת, משיכת כספים בלי החלטה, או שינוי הרשאות חתימה בלי סמכות.

איך קובעים כמה שווה חלקו של שותף?

אם ההסכם קובע מנגנון, פועלים לפיו. אם לא, השווי נקבע במשא ומתן, באמצעות שמאי או מעריך שווי מוסכם, או בהליך משפטי. כדאי לדעת מראש שהערכת שווי של עסק פרטי תלויה בהנחות: האם מחשבים לפי רווח, לפי נכסים או לפי מכפיל, האם מנכים את שכרו של השותף היוצא, ומה קורה לחובות אישיים שהשותפים ערבו להם.

ומה אם עוד אין סכסוך?

הזמן הטוב ביותר להסדיר יציאה הוא כשכולם עוד מסכימים. הסכם מייסדים או הסכם בעלי מניות שקובע מנגנון החלטות, מנגנון יציאה ושווי, וסודיות ואי־תחרות, חוסך את רוב השאלות שמופיעות בעמוד הזה. גם נושאי משרה בחברה צריכים להכיר את האחריות האישית של דירקטורים בתקופת סכסוך.

איך אנחנו מלווים סכסוך שותפים?

עו״ד שמעון צור מלווה את הסכסוך בעצמו, מהמיפוי הראשון ועד ההסכם או פסק הדין. מתחילים במיפוי: מה קובעים הסכם השותפות, הסכם המייסדים או התקנון, מה המצב הכספי של העסק, ומה כל צד רוצה בפועל. משם בונים אסטרטגיה כתובה שמשלבת לחץ משפטי כשצריך, ומשא ומתן כשאפשר, ומעדכנים אתכם בכל התפתחות.

בסכסוך בין שותפים יש הרבה רגש, ולעיתים שנים של היסטוריה משותפת. התפקיד שלנו הוא להקשיב, לעשות סדר, ולהסביר בדיוק איפה אתם עומדים. המשרד פועל בתל אביב ובחיפה, וליווי סכסוכי שותפים בצפון מפורט בעמוד סכסוך שותפים בחיפה ובקריות.