אחריות דירקטורים ונושאי משרה

מה כוללת חובת הזהירות?

לפי סעיפים 252 ו־253 לחוק החברות, נושא משרה חייב לפעול ברמת המיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר באותה עמדה ובאותן נסיבות. בפועל זה אומר: לקבל מידע מספיק לפני החלטה, לשאול שאלות, להיעזר ביועצים כשצריך, ולתעד.

בתי המשפט אינם בודקים בדיעבד אם ההחלטה העסקית הייתה מוצלחת, אלא אם תהליך קבלתה היה סביר, בתום לב ובלי ניגוד עניינים. לכן פרוטוקול דירקטוריון מסודר, שמראה שנשקלו חלופות וסיכונים, הוא כלי הגנה אמיתי.

מה כוללת חובת האמונים?

לפי סעיף 254 לחוק החברות, נושא משרה חייב לפעול בתום לב ולטובת החברה, ובכלל זה להימנע מניגוד עניינים, לא להתחרות בחברה, לא לנצל הזדמנות עסקית של החברה לטובתו האישית, ולגלות לחברה מידע רלוונטי. עסקאות שבהן לנושא משרה יש עניין אישי טעונות גילוי ואישורים לפי הוראות החוק.

בסכסוכי שותפים, טענת הפרת חובת אמונים עולה כמעט תמיד, למשל כשמנהל מעביר פעילות לחברה אחרת שבשליטתו. ראו סכסוך שותפים.

מתי מגיעים לאחריות אישית כלפי צדדים שלישיים?

• הרמת מסך: לפי סעיף 6 לחוק החברות, בית המשפט רשאי לייחס חוב של החברה לבעל מניות במקרים חריגים, למשל כשהשימוש באישיות הנפרדת נועד להונות או לקפח נושה.
• חלוקה אסורה: חלוקת דיבידנד או משיכת כספים שאינה עומדת במבחני החלוקה שבסעיף 302 לחוק (מבחן הרווח ומבחן יכולת הפירעון) עלולה לחייב את מי שקיבל את הכסף להשיבו, ואת נושאי המשרה שאישרו אותה.
• חדלות פירעון: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח־2018, מטיל על נושאי משרה חובה לפעול לצמצום היקף חדלות הפירעון כשהם יודעים או צריכים לדעת שהחברה בדרך לשם.
• דיני עבודה: חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב־2011, מטיל על נושא משרה בתאגיד חובת פיקוח ונקיטת אמצעים סבירים למניעת הפרות מסוימות.
• עוולות אישיות: נושא משרה שמבצע בעצמו עוולה, למשל מצג שווא כלפי ספק, עלול לחוב בה באופן אישי.

פטור, שיפוי וביטוח: מה מותר?

חוק החברות מאפשר לחברה, בתנאים שנקבעו בסעיפים 258 עד 263, לפטור נושא משרה מראש מאחריות בשל הפרת חובת הזהירות כלפיה, להתחייב לשפות אותו בגין חבויות והוצאות מסוימות, ולרכוש עבורו ביטוח אחריות. אלה מחייבים הוראה מתאימה בתקנון ואישור של האורגנים המוסמכים.

יש גבולות: לא ניתן לפטור, לשפות או לבטח בגין הפרת חובת אמונים (למעט חריגים מצומצמים), הפרה בכוונה או בפזיזות, או קנס פלילי. לכן לפני שמקבלים מינוי לדירקטוריון, כדאי לבדוק מה קבוע בתקנון ומה מכסה הפוליסה.

מה עושים כשמגיעה דרישה או תביעה אישית?

1. לבדוק מיד אם קיים ביטוח נושאי משרה ולהודיע למבטח במועד, לפי תנאי הפוליסה.
2. לבדוק אם קיים כתב שיפוי ומה היקפו.
3. לאסוף את הפרוטוקולים, המיילים והחומר שעמד בפני הדירקטוריון בעת ההחלטה.
4. לשקול אם יש ניגוד עניינים בין נושא המשרה לחברה, שמחייב ייצוג נפרד.

דירקטוריון בחברה קטנה: זה רלוונטי גם לנו?

כן. ברוב החברות הפרטיות הקטנות הדירקטורים הם המייסדים עצמם, והם לא תמיד מבחינים בין הכובע של בעל מניות לכובע של נושא משרה. דווקא שם קל להגיע למשיכות שאינן עומדות במבחני החלוקה, או להחלטות שלא תועדו. מסגרת פשוטה של פרוטוקולים, הסכם בעלי מניות והסכם מייסדים מצמצמת את הסיכון מאוד. נושאי משרה בחברות שמשתמשות בכלי AI צריכים גם להבין את האחריות סביב מידע ופרטיות.

איך אנחנו מלווים דירקטורים ונושאי משרה?

דירקטור שמקבל דרישה אישית, או שעומד לפני החלטה רגישה, צריך תשובות מהירות וברורות. עו״ד שמעון צור מלווה את הפנייה בעצמו: בודק את הדרישה, את פוליסת ביטוח האחריות ואת כתבי השיפוי, מסביר את החשיפה בשפה פשוטה, ובונה אתכם תגובה. כשמדובר בהחלטה עתידית, אנחנו עוזרים לבנות את תהליך קבלת ההחלטה ואת התיעוד שלו, כך שאם תישאל שאלה בעוד שנתיים, יהיה ברור על מה הסתמכתם. ראו גם סכסוך שותפים כשהמחלוקת היא בין בעלי המניות עצמם.