ראיות דיגיטליות בליטיגציה

מתי זה רלוונטי?

בכל מחלוקת שבה העובדות נמצאות במכשירים ובמערכות: סכסוך שותפים שבו ההסכמות נעשו בוואטסאפ, תביעת עובד שבה שעות העבודה עולות ממערכות החברה, עובד שעזב עם מידע, הפרת חוזה מול ספק טכנולוגיה, או הליך שבו הצד השני מבקש גילוי של אלפי מסמכים.

וואטסאפ: מה עושים ומה לא

• לא מוחקים שום דבר, גם לא הודעות ״לא רלוונטיות״. מחיקה אחרי שהתעורר סכסוך עלולה לפגוע במשקל הראיות ובאמינות.
• צילום מסך אינו מספיק. ייצוא של השיחה, ובמקרים חשובים העתקה מלאה של המכשיר בידי מומחה, משמרים את התאריכים, השעות, המשתתפים והקבצים.
• שומרים את המכשיר עצמו, ולא מחליפים אותו באמצע ההליך.
• בודקים מי משתתף בשיחה ומי עוד מחזיק עותק: קבוצה של שותפים או של מנהלים יכולה לתמוך בגרסה גם אם מכשיר אחד אבד.

נתונים מגוגל ומערכות ענן

חשבון גוגל של עסק מחזיק מיילים, מסמכים עם היסטוריית גרסאות, יומנים ולעיתים נתוני מיקום. ייצוא מסודר, למשל בכלי Google Takeout או בכלי הניהול של Google Workspace, שומר את המטא־דאטה: מי יצר, מי ערך ומתי. היסטוריית הגרסאות של מסמך יכולה להראות מתי נוסף סעיף, ומי הוסיף אותו.

איסוף מחשבון של עובד מחייב זהירות מיוחדת. ע״ע 90/08 איסקוב ענבר נ׳ מדינת ישראל (2011) קבע מסגרת לעיון של מעסיק בתיבת הדואר של עובד, ולפי סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות, חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות לא ישמש ככלל ראיה בלי הסכמת הנפגע, אלא אם בית המשפט התיר זאת. לכן קודם בודקים מה מותר, ורק אחר כך אוספים.

קבילות ומשקל

פקודת הראיות מסדירה את הגשתו של פלט מחשב ושל רשומה מוסדית, ובית המשפט בוחן גם את האמינות: האם הראיה שלמה, האם אפשר לזהות את מקורה, והאם הייתה הזדמנות לשנות אותה. הצד השני ינסה לטעון שההתכתבות חלקית או ערוכה. איסוף מתועד, עם שרשרת שמירה שמראה מי החזיק בנתונים ומתי, הוא התשובה לטענה הזאת.

הפקות מסמכים גדולות

בהליכי גילוי מסמכים ועיון, צד יכול לקבל אלפי מסמכים, או להידרש להמציא אותם. אנחנו עובדים עם כלי AI משלנו כדי למיין, לחפש ולמפות את החומר לפי נושאים, אנשים ותאריכים, ובודקים בבדיקה אנושית כל מסמך שעולה בו ממצא. התוצאה היא ציר זמן ומפת ראיות שמשמשים בניסוח כתבי הטענות, בחקירות הנגדיות ובמשא ומתן לפשרה.

באותו אופן מכינים את הצד שלנו לגילוי: מה חייבים להמציא, מה חסוי (למשל התכתבות עם עורך דין), ואיך מונעים המצאה של מידע עודף שלא נדרש.

מי מטפל

הייצוג בבית המשפט ובבית הדין לעבודה הוא של עו״ד שמעון צור, שעוסק בליטיגציה מסחרית ובדיני עבודה מצד המעסיק משנת 2001. הייעוץ המשפטי ניתן על ידו. את הצד הטכנולוגי של האיסוף והניתוח מנהל אילון צור, משפטן (LL.B), שהוביל פרויקטי AI ומערכות מקצה לקצה במשרד הביטחון ובחיל האוויר. מחיר קבוע, מוסכם מראש בהסכם שכר טרחה, לשלב האיסוף והניתוח.